<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' כבוד אב ואם פ"א</h1>
<h2>דף לא:</h2>
מצות עשה לכבד אביו ואמו, כמו להאכילו להשקותו להלבישו. אם אין ממון לאב ויש לבן, כופין הבן לזונו. ומכניסו ומוציאו ומשמשו כעבד לרב. ועומד בפניו כבפני רבו אף על פי שאביו תלמידו. אבל האב אינו קם בפני בנו אף על פי שבנו חכם. ומכבדו לאחר מותו, כגון אם אמר דבר ממנו בתוך שנים עשר חדש אחר מיתתו אומר, כך אמר אבא מרי, הריני כפרת משכבו. לאחר שנים עשר חדש אומר, זכרונו לחיי העולם הבא. ומכבדו בשאר דברים, אפילו השליך בשבילו בים כיס מלא זהובים לא יכלימנו אלא ישתוק, כי גזירת המלך היא לכבדם, ואסור האב להכביד בכבודו עליהם, שלא יכשלו וימחול להם, שאם מחל על כבודו כבודו מחול. ומצוה לירא מפניהם, כמו לא עומד במקומו ולא יושב ולא סותר ולא מכריע דבריו. ולא יקרא לו בשמו, לא בחייו ולא במותו, אלא יאמר אבא מרי. ולא יקרא שם אחרים אפילו שלא בפניו שהם כשמו הפלאי ונכר, אבל שמות הרגילים כמו אברהם יצחק ויעקב קורא לאחרים שלא בפניו. לעולם יכלל בכלל דבריו, שהוא חושש בכבוד אביו שהוא ירא אותו, כגון שיאמר, מהרוני, פטרוני בשביל אבא, אף על פי שעושה כך בשבילו. איש ואשה פנויה שוין בזה, אבל נשואה אין בידה לעשות, שהרי רשות אחרים עליה. נטרפה דעתם נוהג עמהם בכבוד כפי דעתם. אם לא יכול שנשתטו ביותר, יניחם ויצוה אחרים להנהיגם כראוי להם.
<h2>דף לב.</h2>
המכה בנו הגדול מנדין אותו, שעובר ולפני עור לא תתן מכשול. הממזר חייב בכבוד אביו ומוראו ואף על פי שהוא פטור על מכתו ועל קללתו עד שיעשה תשובה. אפילו אביו רשע לא יאמר עברת על דבר תורה, אלא אומר כבלשון שאלה, אבא לא כך כתוב. צוה לו לעבור אפילו עשה דרבנן לא ישמע לו, שהוא ואביו חייבין בכבוד המקום.
אמר לו אביו השקיני ויש לו לעשות מצוה, אם אי אפשר לקיימה על ידי אחרים יניח הכיבוד כדי לעשות המצוה, שגם אביו חייב במצוה. אביו קודם לאמו לכיבוד, שגם אמו חייבת בכיבוד אביו. ותלמוד תורה גדול מכבוד אב ואם. חייב לכבד אשת אביו שאינה אמו בחיי אביו וכן בבעל אמו בחיי אמו, אבל אחר מיתתם אינו חייב. ומדברי סופרים חייב בכבוד אחיו הגדולים [בגליון נוסף: וחייב בכבוד חמיו שנאמר ואבי ראה גם ראה (שמואל א' כ"ד י"ב)].
